שני לוין – חיילת, דצמבר 2013 | עינת זרחה אליי בבוקר של שפל. כאב לי עד יאוש. כאב שמוכר לי מאז ילדות, כאב, שדוקטורים במשרדים לא הצליחו להתאים למחלה, ולכן גם לא לריפוי או שיקום. באותה תקופה פגשתי בחורה מקרית, שגילתה לי במילים את סוד היוגה , כשסיפרתי לה על הכאבים ועל הבדידות הנלווית אליהם.
באותו רגע של כאב מיואש חיפשתי יוגה בקרבת מקום, תוך 10 דקות משיחת הטלפון הייתי אצלה בסטודיו. משם התחלתי בתהליך בניה והכרות עם חיים חדשים- ללא כאבי גב, ללא הירדמות של גפיים, אצבעות, גב, ראש,ללא מיגרנות.
בצורה מאוד מדויקת, עינת הכירה לי שלווה חדשה ותחושת מסוגלות.
יותר מכל, היא הייתה קשובה וחמה ומעולם לא נתנה תחושה שמכירה את גופי יותר ממני.
היא ידעה לסמוך על האינטואיציה שלי ועל הטבע שלי למרות שלא ידעתי רבע גבר ביוגה. היא למדה יחד איתי את הגוף שלי ונתנה בלי להתחשבן על טיפת אהבה.
זאת עינת בחיים שלי. תודה רבה על הנשיות המיוחדת שהבאת אליי ולעולם,
הלוואי ויכולת להיות אתי גם כאן.
תודה רבה, אוהבת, שני.