פיברומיאלגיה 2017-05-15T17:18:39+00:00

פיברומיאלגיה

מהי פיברומיאלגיה?

כפי שאין הגדרה אחת לכאב, אין הגדרה המתארת את מחלת הפיברומיאלגיה בצורה מדויקת ואחידה. מדובר בסבל אישי סובייקטיבי המשתנה מאדם לאדם. מה שכן אפשר לומר על פיברומיאלגיה שהיא באה כתגובת הגוף למצבי מתח ולחץ המשבשים את יכולת וויסות הכאב , וגורמים לחוסר איזון פיזי ורגשי. המחלה מכונה בשם דאבת שרירים או מחלה ראומטית. מדובר בכאבים כרוניים מפושטים (לעיתים נודדים)במערכת השלד, השרירים, הגידים, הרצועות והמפרקים, זוהי לא מחלה דלקתית או מחלה שפוגעת בשלד או בשריר, אין פגיעה פיזית, כך שהמצב הבריאותי הוא פונקציונאלית, זוהי לא מחלה קטלנית ואינה מקצרת את החיים, היא מתפשטת ואולי מחלה מספר 2 אחרי דיכאון, בחברה "שופעת" הסובלת מאורח חיים ה"מועצם" במתח ולחץ שמזיק לשלמות פנימית. ומה שנפגע זה התפקוד היומיומי , המשפחה , כושר העבודה וההתערות החברתית ואז הנפש. לצערנו גם המשפחה לפעמים "מואסת" בתלונות והתסמינים רק מחריפים.  אישה במצב זה זקוקה להחזרת אחריות לידיים שלה, זקוקה להקשבה והכלה, למפגש מחודש עם מצבים ללא כאב , להחזיר לעצמה כוחות, היוגה תרפיה לנשים תעזור לך!

פיברומיאלגיה , מחלה של נשים ? המחלה פוגעת בכ4% מהאוכלוסיה, שמתוכן 80 % נשים. הגורמים למחלה ותהליך התפתחותה אינם ברורים לחלוטין.  אני קוראת לה "אזעקה מקולקלת" (קראי כאן על תסמונת הכאב הכרוני). כאמור, יותר ויותר מוסכם כי זוהי פתולוגיית גוף-נפש עם היבטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כאחד. קיים ליקוי במנגנון ויסות הכאב, כך שמוחם של החולים מגיב לכאבים בצורה נמרצת משאר האוכלוסייה. כתוצאה מכך, רגישות גבוהה יותר לכאב מיידי, וזיכרון הכאב בגופם ארוך יותר משאר האוכלוסייה. בנוסף, אצל החולים קיים שוני בהורמונים ובנוירוטרנסמיטורים( מוליכי )כאב,  נראית גם הפרעה במערכת העצבים האוטונומית, המערבת הפרעות בוויסות קצב הלב, הדופק, ההזעה וכיוצא בזה. אין כל בדיקת מעבדה ייחודית למחלת הפיברומיאלגיה ואבחונה נעשה ע"י המאפיינים הקליניים וממצאי הבדיקה הגופנית בלבד. (ראי אבחון בהמשך) בקרב נשים – קיימים כאבים במקומות אחרים מאשר גברים מוגבלים למקומות מסוימים.

גורמים אפשריים: טראומה נפשית (אובדן, פרידה וכדומה) אוטראומה פיזית (פציעה, תאונת דרכים וכדומה), מחלות ויראליות זיהומיות, בעקבות שינויים הורמונאליים חריפים, חשיפה לקור ולחות קיצוניים, שינה בלתי מספקת ועייפות ממושכת . גורמים נוספים הם חולשה של מערכת החיסון, חיידק במעיי, רעילות ממתכות כבדות ואלרגיות למזון ולכימיקלים. סיבות נוספות שעלולות לגרום להתפרצות המחלה או להחמרתה הן הפרעות בחילוף החומרים בשרירים, היפוגליקמיה, רמה נמוכה של הורמון גדילה וירידה בתגובתיות של קורטיזול( שקשור למערכת הרגיעה, המערכת הפאראסימפטית). אלה גם הופכים את השרירים של חולי הפיברומיאלגיה לפגיעים במיוחד לירידה במחזור הדם ולפציעות קלות בעקבות פעילות גופנית לא מתאימה ואף יציבה לא נכונה.  נמצא כי לחולים בפיברומיאלגיה רמות נמוכות של סרטונין, ומכאן מצבי הרוח, הדכאון, המתח והחרדות והפרעות השינה. הגורמים לפיברומיאלגיה רבים ועשויים להופיע ביחד או לחוד. בשל הכאב התמידי, עלולים הסובלים מהחלה להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבך, תנועה שווה ריפויי ויוגה תרפיה לנשים יכולה לעזור לך.

תסמינים :

כאב: הוא הביטוי הראשוני ונוקשות השרירים הנגרמת בעקבותיו, אשר, מתפתחים בדרך-כלל באזור אחד ובהדרגה מתפשטים בכל הגוף ונודדים ממקום למקום. הכאב הוא תמידי,אינו חולף ואינו מרפה, ומשככי כאבים אינם מקלים. (קראי כאן על "תסמונת הכאב הכרוני ושיטת הטיפול ביוגה תררפיה לנשים בדרך אגן.)

מערכת העצבים המרכזית בסטרס תמידי: עייפות, תשישות כרונית, עצבנות, דכאון, אדישות, חוסר שקט, הפרעות זיכרון, קשב וריכוז, חרדות ומחשבות התאבדות. הפרעות שינה והתעוררויות תכופות המביאות לשינה לא מיטיבה.  כל שריר, גיד, רצועה או מעטפת שריר יכולים לחוות כאב. הכאב מתחיל כצריבה פנימית, הופך לדקירות חזקות וחודרניות, וממשיך כשריר תפוס באופן קבוע. ואכן נמצא כי אצל חולי פיברומיאלגיה . נמצא כי ישנה רמה לקויה של זרחן המונעת ספיגה יעילה של סידן, כך שהשריר נשאר מכווץ כל הזמן. אזורי הכאב הנפוצים הם הצוואר, הכתפיים והשכמות, שורשי כפות הידיים והמרפקים, החזה, הגב העליון והתחתון, המותניים, אגן הירכיים, הברכיים והקרסוליים. בהמשך גם אי-שקט מוטורי בגפיים, תחושות נימול בידיים ושרירים קצרים ברגליים האחוריות. פציעות ישנות או אזורים שבהם נערכו ניתוחים נפגעים לעתים תכופות עוד יותר. תלונות על כאבי מפרקים בכל הגוף, עם או בלי נפיחות, אדמומיות או חום ועל  תחושת נוקשות כללית בבוקר

נשימה :נדמה שגם לנשום אי אפשר, הכאבים באים לידי ביטוי גם בתהליך הנשימה, וכתוצאה מכך הנשימה של חולי פיברומיאלגיה נהיית שטחית ורדודה ורמות החמצן בדם נמוכות.

מערכת העיכול :מתאפיינת במעי רגיז כשהתסמינים כוללים בחילה וצרבות, קשיי עיכול, גזים, נפיחות, כאבי בטן, עצירות או שלשולים ולעתים אף רירית בצואה. מערכת השתן :תסמיני דרכי השתן והמין הם שתן חריף, השתנה תכופה, התכווצויות בשלפוחית השתן, צריבה בהשתנה עם או בלי זיהומים חוזרים ונשנים ודלקת בשלפוחית השתן.

כאביים נשיים:  וולוודיניה, וסטיבוליטיס, תסמונת קדם וסתית והתכווצויות רחמיות מוגברות, יחסי מין צורבים ומכאיבים.  החולות מדווחות כי תסמינים אלה מחריפים עוד יותר לפני הווסת. עור :באים לידי ביטוי בפריחות, גירודים, כתמים אדומים, בליטות זעירות, אקזמה, ואף אבעבועות. אזורים בעור סובלים מרגישות מופרזת כמו תחושת קור או בעירה וצריבה בעיקר בכפות הידיים ובסוליות הרגליים, תחושה שמשהו זוחל על הגוף, זרמים חשמליים, עקצוצים או הסמקה עם או בלי הזעה מוגברת.

כאבי ראש: סחרחורת או אובדן שיווי משקל, ראייה מטושטשת.

תסמינים נוספים: עיניים מגרדות או יבשות, גודש באף וטפטוף לועי, כאבי גרון, שיניים ולסת, טעמים חריגים בפה (טעם רע, צרוב/שרוף, מתכתי) וגירוי בלשון, צלילים וצלצולים באוזניים, ציפורניים שבירות, נשירת שיער, חום גוף נמוך ורגישות לשינויי טמפרטורה בכלל וקור בפרט, רגישות למגע, לאור, לרעשים ולריחות, ורגישות למוצרים כימיקליים.

התפרצות המחלה והגורמים אינם ברורים מספיק, יש ככל הנראה צורך ברקע משפחתי גנטי ובגורם סביבתי אשר חושף את הנטייה ומממש את הפוטנציאל הגנטי. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי הסיכויים של ילדיו או אחיו של חולה פיברומיאלגיה ללקות במחלה הם גבוהים יחסית. כמו כן, נמצא כי המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר

, עיניים מגרדות או יבשות, גודש באף וטפטוף לועי, כאבי גרון, שיניים ולסת, טעמים חריגים בפה (טעם רע, צרוב/שרוף, מתכתי) וגירוי בלשון, צלילים וצלצולים באוזניים, ציפורניים שבירות, נשירת שיער, חום גוף נמוך ורגישות לשינויי טמפרטורה בכלל וקור בפרט, רגישות למגע, לאור, לרעשים ולריחות, ורגישות למוצרים כימיקלים.

איך יוגה תרפיה לנשים בשיטת דרך אגן, יכולה לעזור לך?

את זקוקה ליחס אישי לכאב שלך, הכלה, כך שבמפגשים אחת על אחת איתי , תרכשי כלים להאטה ולמיקוד פנימה, תהליך רגיעה שחשוב כדי להתחיל ולטפל וכמובן לרפא♥ קשב לכאב בטכניקות כמו ניהול יומן כאב♥ למידת עקרונות הליבה של היוגה תרפיה והפנמתם בגוף/ נפש♥ ארגון מחדש של מערכת היחסים מוח – אגן ♥ תנוחות משקמות לעבודה נכונה עם המערכת הפארסימפטטית ♥ טכניקות שונות תוך תרגול להרפיית מאמץ♥ התרגול יותאם למצבך האישי והמשתנה בכל יום בחודש סביב המחזוריות ♥ גופך יפנים סדר ודפוסים חדשים להתמודדות עם תופעה זו♥ התנוחות המשקמות כוללות מנחים שונים של האגן וישפיעו על קשר מוח אגן♥נשימה מודעת ולמידת תנועת הנשימה  ♥ יש עוד… אבל הכל צריך להיות מדוייק כל כך עבורך, כך שהכלים לרשותך ואני אעזור לך להתאים את כל מה שתצטרכי למען הריפוי

♥ תתרגלי להרגיש טוב.

גם תנוחה אחת ביום תעשה את ההבדל

 

אבחון וטיפול קונבנציונאלי

אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות רבות אחרות.

רופאים לא תמיד מכירים את התופעה. ואת מוצאת את עצמך מתרוצצת בין הרופאים השוני, ואלו לא תמיד משכילים לקשר בין התסמינים הרבים למחלה, בעיקר כי חולים במחלות ראומטיות ומחלות נוספות אחרות מציגים מאפיינים דומים. בדיקות המעבדה השגרתיות תקינות בדר"כ ואין עדות לדלקת. אולי רק רמות ויטמינים נמוכות.

על פי האבחון המעמיק ימצא כי קיומם של כאבים סימטריים ומפושטים בשרירים ובמפרקים בפיזור אופייני בכל ארבעת חלקי הגוף (עליון ימני ושמאלי ותחתון ימני ושמאלי) לפחות שלושה חודשים קיומן של לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות, נפוחות וכואבות במקומות ייחודיים הנבדקות ע"י הרופא בלחיצה ידנית קלה מבחינת בריאותן הנפשית ,ורבות ציינו כי אבדו  תקווה ,פיתחו דיכאון ,נפרדו מבן הזוג ,תיארו  פגיעה בדימוי הגוף ,ירידה בחשק המיני

ישנן בדירות מעמיקות שיאפשרו אבחון המחלה, כמו הוצאת נוזל מעמוד שדרה ועוד בדיקות יקרות שכמעט לא מבצעים , האבחון הוא על דרך השלילה ועלול להמשך זמן רב מאד רק חלק קטון מהנוירולוגים וראומטולוגים יאבחנו את המחלה. כשהאבחון מתבצע עפ"י קריטריונים ברורים שקבע הקולג' האמריקני לראומטולוגיה בשנת 1990:•

טיפול רפואי נכון להיום אין בארץ תרופה או טיפול מרפא לפיברומיאלגיה אלא רק טיפול להקלת התסמינים. הטיפול התרופתי מבוסס על תרופות משככות כאבים, תרופות להרגעה ולשינה, תרופות נוגדות דכאון במינון נמוך להעלאת סרטונין ולהקלת הכאבים, הזרקה של חומרים מאלחשי כאב לנקודות הרגישות. התרופות יעילות רק באופן חלקי וכרוכות בתופעות לוואי. אספירין ותרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות אחרות אינם מסייעים להקלה על הכאב ו/או התסמינים. לצד הטיפול התרופתי ממליצים על תרגילי ייצוב ומתיחת השרירים המכווצים ותרגילי סיבולת לב-ריאה, על טכניקות הרפיה ועיסויים עדינים להפחתת מתח השרירים, על טיפולים משלימים כגון דיקור, שיאצו וטווינה, על שינוי הרגלים כגון תנוחות שינה, מזרון וכריות, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל ומניעת אלכוהול, על טיפול פסיכולוגי התנהגותי וקבוצות תמיכה, ולא פחות חשוב על שיפור הידע אודות המחלה ותוכניות לניהול אורח חיים עמה כדי לקחת חלק פעיל במציאת הדרך להקל על התסמינים. באירופה מוביל את מחקר הפיברומיאלגיה פרופ' ג'ון באואר. הוא מצא מרכזי כאב בגוף (המקבילים למרכזי האנרגיה הסיניים) אשר כאשר גדלה עליהם רקמה חלבונית טפילה היא לוחצת על השרירים, העצבים וכלי הדם ומעוררת את הכאב. לטענתו, בניתוח ניתן להסיר את הרקמה הטפילה ותוך מספר שבועות הכאבים נעלמים. חולים שנותחו מדווחים על שיפור ניכר במצבם עד כדי החלמה מלאה. חשוב לזכור כי מדובר בסבל אישי סובייקטיבי שלא ניתן לכמתו בצורה מדויקת ולכן יש צורך בטיפולים המותאמים אישית למטופלת ולמצבה האישי.

 

 

אם את סובלת מפיברומיאלגיה ומתסמינה ,אני יכולה לעזור לך, דברי איתי .

 050-2518779