מהי פיברומיאלגיה?

כפי שאין הגדרה אחת לכאב, אין הגדרה המתארת את מחלת הפיברומיאלגיה בצורה מדויקת ואחידה. מדובר בסבל אישי סובייקטיבי המשתנה מאדם לאדם. מה שכן אפשר לומר על פיברומיאלגיה שהיא באה כתגובת הגוף למצבי מתח ולחץ המשבשים את יכולת וויסות הכאב , וגורמים לחוסר איזון פיזי ורגשי. המחלה מכונה בשם דאבת שרירים או מחלה ראומטית. מדובר בכאבים כרוניים מפושטים (לעיתים נודדים)במערכת השלד, השרירים, הגידים, הרצועות והמפרקים, זוהי לא מחלה דלקתית או מחלה שפוגעת בשלד או בשריר, אין פגיעה פיזית, כך שהמצב הבריאותי הוא פונקציונאלית, זוהי לא מחלה קטלנית ואינה מקצרת את החיים, היא מתפשטת ואולי מחלה מספר 2 אחרי דיכאון, בחברה "שופעת" הסובלת מאורח חיים ה"מועצם" במתח ולחץ שמזיק לשלמות פנימית. ומה שנפגע זה התפקוד היומיומי , המשפחה , כושר העבודה וההתערות החברתית ואז הנפש. לצערנו גם המשפחה לפעמים "מואסת" בתלונות והתסמינים רק מחריפים.  אישה במצב זה זקוקה להחזרת אחריות לידיים שלה, זקוקה להקשבה והכלה, למפגש מחודש עם מצבים ללא כאב , להחזיר לעצמה כוחות, היוגה תרפיה לנשים תעזור לך!

פיברומיאלגיה , מחלה של נשים ? המחלה פוגעת בכ4% מהאוכלוסיה, שמתוכן 80 % נשים. הגורמים למחלה ותהליך התפתחותה אינם ברורים לחלוטין.  אני קוראת לה "אזעקה מקולקלת" (קראי כאן על תסמונת הכאב הכרוני). כאמור, יותר ויותר מוסכם כי זוהי פתולוגיית גוף-נפש עם היבטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כאחד. קיים ליקוי במנגנון ויסות הכאב, כך שמוחם של החולים מגיב לכאבים בצורה נמרצת משאר האוכלוסייה. כתוצאה מכך, רגישות גבוהה יותר לכאב מיידי, וזיכרון הכאב בגופם ארוך יותר משאר האוכלוסייה. בנוסף, אצל החולים קיים שוני בהורמונים ובנוירוטרנסמיטורים( מוליכי )כאב,  נראית גם הפרעה במערכת העצבים האוטונומית, המערבת הפרעות בוויסות קצב הלב, הדופק, ההזעה וכיוצא בזה. אין כל בדיקת מעבדה ייחודית למחלת הפיברומיאלגיה ואבחונה נעשה ע"י המאפיינים הקליניים וממצאי הבדיקה הגופנית בלבד. (ראי אבחון בהמשך) בקרב נשים – קיימים כאבים במקומות אחרים מאשר גברים מוגבלים למקומות מסוימים.

גורמים אפשריים: טראומה נפשית (אובדן, פרידה וכדומה) אוטראומה פיזית (פציעה, תאונת דרכים וכדומה), מחלות ויראליות זיהומיות, בעקבות שינויים הורמונאליים חריפים, חשיפה לקור ולחות קיצוניים, שינה בלתי מספקת ועייפות ממושכת . גורמים נוספים הם חולשה של מערכת החיסון, חיידק במעיי, רעילות ממתכות כבדות ואלרגיות למזון ולכימיקלים. סיבות נוספות שעלולות לגרום להתפרצות המחלה או להחמרתה הן הפרעות בחילוף החומרים בשרירים, היפוגליקמיה, רמה נמוכה של הורמון גדילה וירידה בתגובתיות של קורטיזול( שקשור למערכת הרגיעה, המערכת הפאראסימפטית). אלה גם הופכים את השרירים של חולי הפיברומיאלגיה לפגיעים במיוחד לירידה במחזור הדם ולפציעות קלות בעקבות פעילות גופנית לא מתאימה ואף יציבה לא נכונה.  נמצא כי לחולים בפיברומיאלגיה רמות נמוכות של סרטונין, ומכאן מצבי הרוח, הדכאון, המתח והחרדות והפרעות השינה. הגורמים לפיברומיאלגיה רבים ועשויים להופיע ביחד או לחוד. בשל הכאב התמידי, עלולים הסובלים מהחלה להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבך, תנועה שווה ריפויי ויוגה תרפיה לנשים יכולה לעזור לך.

תסמינים :

כאב: הוא הביטוי הראשוני ונוקשות השרירים הנגרמת בעקבותיו, אשר, מתפתחים בדרך-כלל באזור אחד ובהדרגה מתפשטים בכל הגוף ונודדים ממקום למקום. הכאב הוא תמידי,אינו חולף ואינו מרפה, ומשככי כאבים אינם מקלים. (קראי כאן על "תסמונת הכאב הכרוני ושיטת הטיפול ביוגה תררפיה לנשים בדרך אגן.)

מערכת העצבים המרכזית בסטרס תמידי: עייפות, תשישות כרונית, עצבנות, דכאון, אדישות, חוסר שקט, הפרעות זיכרון, קשב וריכוז, חרדות ומחשבות התאבדות. הפרעות שינה והתעוררויות תכופות המביאות לשינה לא מיטיבה.  כל שריר, גיד, רצועה או מעטפת שריר יכולים לחוות כאב. הכאב מתחיל כצריבה פנימית, הופך לדקירות חזקות וחודרניות, וממשיך כשריר תפוס באופן קבוע. ואכן נמצא כי אצל חולי פיברומיאלגיה . נמצא כי ישנה רמה לקויה של זרחן המונעת ספיגה יעילה של סידן, כך שהשריר נשאר מכווץ כל הזמן. אזורי הכאב הנפוצים הם הצוואר, הכתפיים והשכמות, שורשי כפות הידיים והמרפקים, החזה, הגב העליון והתחתון, המותניים, אגן הירכיים, הברכיים והקרסוליים. בהמשך גם אי-שקט מוטורי בגפיים, תחושות נימול בידיים ושרירים קצרים ברגליים האחוריות. פציעות ישנות או אזורים שבהם נערכו ניתוחים נפגעים לעתים תכופות עוד יותר. תלונות על כאבי מפרקים בכל הגוף, עם או בלי נפיחות, אדמומיות או חום ועל  תחושת נוקשות כללית בבוקר

נשימה :נדמה שגם לנשום אי אפשר, הכאבים באים לידי ביטוי גם בתהליך הנשימה, וכתוצאה מכך הנשימה של חולי פיברומיאלגיה נהיית שטחית ורדודה ורמות החמצן בדם נמוכות.

מערכת העיכול :מתאפיינת במעי רגיז כשהתסמינים כוללים בחילה וצרבות, קשיי עיכול, גזים, נפיחות, כאבי בטן, עצירות או שלשולים ולעתים אף רירית בצואה. מערכת השתן :תסמיני דרכי השתן והמין הם שתן חריף, השתנה תכופה, התכווצויות בשלפוחית השתן, צריבה בהשתנה עם או בלי זיהומים חוזרים ונשנים ודלקת בשלפוחית השתן.

כאביים נשיים:  וולוודיניה, וסטיבוליטיס, תסמונת קדם וסתית והתכווצויות רחמיות מוגברות, יחסי מין צורבים ומכאיבים.  החולות מדווחות כי תסמינים אלה מחריפים עוד יותר לפני הווסת. עור :באים לידי ביטוי בפריחות, גירודים, כתמים אדומים, בליטות זעירות, אקזמה, ואף אבעבועות. אזורים בעור סובלים מרגישות מופרזת כמו תחושת קור או בעירה וצריבה בעיקר בכפות הידיים ובסוליות הרגליים, תחושה שמשהו זוחל על הגוף, זרמים חשמליים, עקצוצים או הסמקה עם או בלי הזעה מוגברת.

כאבי ראש: סחרחורת או אובדן שיווי משקל, ראייה מטושטשת.

תסמינים נוספים: עיניים מגרדות או יבשות, גודש באף וטפטוף לועי, כאבי גרון, שיניים ולסת, טעמים חריגים בפה (טעם רע, צרוב/שרוף, מתכתי) וגירוי בלשון, צלילים וצלצולים באוזניים, ציפורניים שבירות, נשירת שיער, חום גוף נמוך ורגישות לשינויי טמפרטורה בכלל וקור בפרט, רגישות למגע, לאור, לרעשים ולריחות, ורגישות למוצרים כימיקליים.

התפרצות המחלה והגורמים אינם ברורים מספיק, יש ככל הנראה צורך ברקע משפחתי גנטי ובגורם סביבתי אשר חושף את הנטייה ומממש את הפוטנציאל הגנטי. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי הסיכויים של ילדיו או אחיו של חולה פיברומיאלגיה ללקות במחלה הם גבוהים יחסית. כמו כן, נמצא כי המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר

, עיניים מגרדות או יבשות, גודש באף וטפטוף לועי, כאבי גרון, שיניים ולסת, טעמים חריגים בפה (טעם רע, צרוב/שרוף, מתכתי) וגירוי בלשון, צלילים וצלצולים באוזניים, ציפורניים שבירות, נשירת שיער, חום גוף נמוך ורגישות לשינויי טמפרטורה בכלל וקור בפרט, רגישות למגע, לאור, לרעשים ולריחות, ורגישות למוצרים כימיקלים.